הפסולת האורגנית מהווה כ- 40% מסך הפסולת העירונית והטיפול בה יכול לגרום לתועלות סביבתיות רבות בעיקר בגלל תרומת זרם פסולת זה ל"סירחון" כאשר הפינוי/הטיפול מתבצע באופן לקוי בנוסף לגזי חממה כגון מתאן שנוצר בתהליך ההטמנה ונחשב כבעל פוטנציאל לאפקט החממה גדול פי 21 לפחות מהפחמן הדו חמצני.

לאורך השנים מערכות קומפוסטציה רבות מכלל הסוגים יושמו בארץ, בשנת 2009 החל קמפיין ארצי סביבתי להפרדת הפסולת האורגנית במקור והטיפול בפסולת במתקנים אנאירובים ומתקני קומפוסטציה אזוריים אך הפרויקט הופסק בשנת 2016 בגלל אי-כדאיות. היום, ישנם מאמצים גם בארץ וגם בעולם ליישם מערכות קומפוסטציה מבוזרות לטיפול בפסולת האורגנית המסחרית.

הפסולת האורגנית המסחרית שונה מהפסולת האורגנית הביתית בהיותה מרוכזת במעט נקודות איסוף. לכן היא בעלת יתרון לוגיסטי ויכולה להפחית את עלויות הפינוי והשינוע. בנוסף האפשרות לשלוט באיכות ההפרדה והחומר האורגני המופרד היא ישימה יותר.

מערכות קומפוסטציה המבוזרות הן בעלות יכולת טיפול בכמויות מוגבלות של פסולת אורגנית. בארצות רבות באירופה אפשר להקים מתקנים לטיפול בפסולת אורגנית עד 20 טון/יום בלי דרישות "מסובכות". (ראה נספח מס' 2). מתקנים אלו אפשר להקים בקרבת הערים, במיוחד כשמדובר במתקנים עם ריאקטורים סגורים ללא חשש למפגעי ריחות או תשטיפים.

הקמת המתקנים בקרבת מקורות היווצרות הפסולת מפחיתה את עלויות הפינוי והשינוע, שמהווים מרכיב עיקרי מכלל עלויות הטיפול בפסולת. בנוסף לכך, קיימות אפשרויות רבות להתייעל כלכלית כאשר הפסולת מטופלת מקומית, כגון אפשרות הטיפול בזרמי פסולת אחרים, או אפשרות שילב הטיפול בגזם עירוני במתקן הקומפוסטציה המקומית.

הטיפול בפסולת האורגנית ע"י קומפוסטציה מאפשר את הפיכת החומר האורגני לקומפוסט או כחומר לטיוב הקרקע ובכך הוא יכול גם לשמש ככלי לעידוד חקלאות אורבנית שתגרום גם היא לתועלות סביבתיות רבות כגון עלייה ביבולים, מניעת סחף קרקע ושיפור אגירת המים.